Vayedaber

Simple Havroutah

Moed katane

Daf 7a

עַד כַּמָּה — עַד פַּרְסָה.

Traduction

Up to what distance are the ant holes considered to be adjacent such that a river is required in order to separate between them? Up to a parasang [parsa].

Rachi non traduit

עד כמה. מרוחקין הני תרי חורי נמלים דכי איכא נהרא בינייהו וליכא גישרא דאין מכירין הני בחורי דהני:

עד פרסה. אי ליכא פרסה בינייהו אע''ג דאיכא נהרא וליכא מעבר מכירין הני בחורי דהני:

Tossefoth non traduit

עד כמה עד פרסה. דאין מכירין זה את זה ביותר מפרסה אפי' בלא נהר א''נ ה''פ כשיש נהר מתי קרויין מכירין עד פרסה אבל ביותר מיקרי אין מכירין ודוקא דאיכא נהר:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִשְּׂדֵה הָאִילָן כְּדַרְכּוֹ, וּמִשְּׂדֵה הַלָּבָן שֶׁלֹּא כְּדַרְכּוֹ. תָּנוּ רַבָּנַן: כֵּיצַד כְּדַרְכּוֹ? חוֹפֵר גּוּמָּא וְתוֹלֶה בָּהּ מְצוּדָה. כֵּיצַד שֶׁלֹּא כְּדַרְכּוֹ? נוֹעֵץ שַׁפּוּד וּמַכֶּה בְּקוּרְדּוֹם וּמְרַדֶּה הָאֲדָמָה מִתַּחְתֶּיהָ.

Traduction

§ We learned in the mishna that Rabbi Yehuda says: In an orchard one may trap moles and mice in his usual manner, but in a field of grain, he may trap them only in a way that is not his usual manner. The Sages taught the following baraita: How does one trap in his usual manner? He digs a hole in the ground and hangs a trap in it. How does one trap in a way that is not his usual manner? He inserts a spit into the ground where the rodents are suspected of hiding, strikes it with a spade, and removes the earth from beneath it until he finds and kills the rodents.

Rachi non traduit

נועץ שפוד. במקום שהן מצוין ומרדה האדמה וממעך אותן:

תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כְּשֶׁאָמְרוּ מִשְּׂדֵה לָבָן שֶׁלֹּא כְּדַרְכּוֹ, לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בִּשְׂדֵה לָבָן הַסְּמוּכָה לָעִיר, אֲבָל בִּשְׂדֵה לָבָן הַסְּמוּכָה לִשְׂדֵה הָאִילָן — אֲפִילּוּ כְּדַרְכּוֹ, שֶׁמָּא יֵצְאוּ מִשְּׂדֵה הַלָּבָן וְיַחְרִיבוּ אֶת הָאִילָנוֹת.

Traduction

It is taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Elazar says: When they said that one may trap moles and mice in a field of grain on the intermediate days of a Festival only in a way that is not his usual manner, they spoke only with regard to a field of grain that is adjacent to the city, where the damage is limited to that field and is not extensive. But in a field of grain that is adjacent to an orchard, one may trap even in his usual manner, lest the moles and mice leave the field of grain and destroy the trees in the adjacent orchard, causing great damage.

Tossefoth non traduit

תניא ר''ש בן אלעזר אומר. לא ידענא מה הוא אם הוא תנא שלישי או שמא מילתיה דת''ק מפרש או שמא י''ל דרבי יהודה מודה בשדה לבן הסמוכה לשדה האילן וחכמים מיירי בשדה הסמוכה לבית השלחין לא בשדה הסמוכה לבית האילן ונראה לי דגרסינן הכי באיזה שדה לבן מתירין חכמים ויש ספרים שכתוב בהן כשאמרו בשדה לבן שלא כדרכו לא אמרו אלא בשדה לבן הסמוכה לעיר וקאי על דברי רבי יהודה כו':

וּמְקָרִין אֶת הַפִּירְצָה בַּמּוֹעֵד. כֵּיצַד מְקָרִין? רַב יוֹסֵף אָמַר: בְּהוּצָא וְדַפְנָא.

Traduction

§ It is taught in the mishna: And one may seal a breach in the wall of his garden on the intermediate days of a Festival. The Gemara asks: How does one seal such a breach? Rav Yosef said: With palm branches [hutza] and the branches of a bay tree [dafna], which do not create a significant partition, but simply a temporary barrier.

Rachi non traduit

הוצא. ענפי דקל דתמרים:

דפנא. בייר וקעבד גדר מדפנא ומגדל אותה מהוצי הדקל:

בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: צָר בִּצְרוֹר, וְאֵינוֹ טָח בְּטִיט. אָמַר רַב חִסְדָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא כּוֹתֶל הַגִּינָה, אֲבָל כּוֹתֶל הֶחָצֵר — בּוֹנֶה כְּדַרְכּוֹ.

Traduction

It was taught in a baraita: One fills in the breach with stone, but he does not plaster the stones with clay. Rav Ḥisda said: They taught that he may seal a breach but not build a wall in his usual manner only with regard to the wall of a garden, as no significant loss will be suffered if he delays building until after the Festival. However, with regard to the wall of a courtyard, which prevents the entry of strangers who are likely to steal from him, he may build a wall in his usual manner even on the intermediate days of a Festival.

Rachi non traduit

צר בצרור. מניח אבנים זה על גב זה:

אמר רב חסדא לא שנו. דאמר מתני' מקרין אבל אינו בונה כדרכו:

בכותל גינה. דליכא פסידא יתירא אי עיילי בה אינשי:

אבל בכותל חצר בונה כדרכו. דאיכא פסידא יתירא אי עיילי בה גנבי וגנבי ממוניה:

לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: כּוֹתֶל הַגּוֹחֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים — סוֹתֵר וּבוֹנֶה כְּדַרְכּוֹ מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. הָתָם כִּדְקָתָנֵי טַעְמָא — מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה.

Traduction

The Gemara suggests: Let us say that the following baraita supports Rav Ḥisda’s statement: With regard to a wall that is leaning [goḥeh] toward the public domain and is likely to fall, one may demolish and rebuild it in his usual manner on the intermediate days of a Festival, due to the danger that it poses to passersby. The Gemara rejects this opinion: There, the reason is as the baraita explicitly teaches, i.e., it is due to the danger that the wall poses to passersby, and not due to the protection that it affords the courtyard.

Rachi non traduit

גוחה. שוחה ונטוי:

סותר ובונה כדרכו. דהיינו כותל חצר מסייע ליה לרב חסדא:

מפני הסכנה. שלא תפול על הולכי ברשות הרבים:

וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, תָּא שְׁמַע: כּוֹתֶל הַגּוֹחֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים — סוֹתֵר וּבוֹנֶה כְּדַרְכּוֹ מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה — אִין, שֶׁלֹּא מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה — לָא. לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא?

Traduction

And some say that this baraita was cited not to support Rav Ḥisda’s opinion but in order to refute it, as follows: Come and hear that which is taught in a baraita: With regard to a wall that is leaning toward the public domain and is likely to fall, one may demolish and rebuild it in his usual manner, due to the danger that it poses to passersby. The Gemara explains: The baraita indicates that if the need to build the wall is due to the danger that it poses, yes, he is permitted to rebuild the wall, but if the reason is not due to the danger, no, he is not permitted to do so. Shall we say that this is a conclusive refutation of the opinion of Rav Ḥisda, who says that one may build the wall of his courtyard in his usual manner, even if no danger is present?

Rachi non traduit

שלא מפני הסכנה לא. קשיא לרב חסדא דאמר בכותל חצר בונה כדרכו אע''פ דליכא סכנה:

אָמַר לְךָ רַב חִסְדָּא: הָתָם סוֹתֵר וּבוֹנֶה, הָכָא בּוֹנֶה וְלֹא סוֹתֵר.

Traduction

The Gemara answers: Rav Ḥisda could have said to you: There, in the case where the existing wall poses a danger, he is even permitted to demolish the wall and build it from scratch. Here, in the case of an ordinary wall enclosing a courtyard, he is permitted to build the breached wall in the usual manner, but not to demolish it.

Rachi non traduit

תריץ. לא קשיא לרב חסדא דהא דקתני במקום סכנה היינו דסתר לה כשגוחה ובונה לה שפיר:

הכא. דקאמר רב חסדא שלא במקום סכנה בונה כדרכה כשהיא סתורה קודם לכן אבל לא סתר לה במועד:

הָתָם נָמֵי, לִיסְתּוֹר וְלָא לִיבְנֵי! אִם כֵּן, מִימְּנַע וְלָא סוֹתַר.

Traduction

The Gemara asks: There too, in the case of the leaning wall, let us say that he is permitted to demolish it and thereby remove the danger, but not to rebuild it until after the Festival. The Gemara answers: If so, he might refrain even from demolishing it, as demolishing the wall would leave his courtyard unprotected. Therefore, to eliminate the danger posed by the leaning wall, he is permitted not only to demolish it, but to rebuild it as well.

Rachi non traduit

התם. במקום סכנה לסתור משום דאיכא סכנה ולא ליבני דבבנין ליכא סכנה:

א''כ דלא בני:

ממנעי ולא סתרי. והוי סכנה:

אָמַר רַב אָשֵׁי: מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא, דְּקָתָנֵי: וּבַשְּׁבִיעִית בּוֹנֶה כְּדַרְכּוֹ.

Traduction

Rav Ashi said: The wording of the mishna is also precise and indicates that it is referring to the wall of a garden, as understood by Rav Ḥisda, as it teaches: During the Sabbatical Year one may even build in his usual manner.

Rachi non traduit

מתניתין נמי דיקא. כרב חסדא דגינה אינו בונה במועד כדרכו:

Tossefoth non traduit

אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא. פסק בתוס' דהר''ר פרץ דהלכתא הכי דכותל חצר מותר לבנותו ופירש דהיינו דוקא במקום סמוך לרה''ר שיש לו לחוש לגנבים אבל בין חצר לחצר ומשום בני חצר אסור לבנותו כדרכו:

דְּהֵיכָא? אִילֵּימָא דְּחָצֵר, צְרִיכָא לְמֵימַר? אֶלָּא לָאו, דְּגִינָּה. וְאַף עַל גַּב דְּמִיחֲזֵי כְּמַאן דְּעָבֵיד נְטִירוּתָא לְפֵירֵי. שְׁמַע מִינַּהּ.

Traduction

The Gemara clarifies: Where is the wall to which the mishna refers? If we say that the mishna is referring to the wall of a courtyard, need it be said that it may be built during the Sabbatical Year? Only agricultural labors are prohibited during the Sabbatical Year, but construction is permitted. Rather, is it not referring to the wall of a garden, and it was necessary to state that this wall may be built during the Sabbatical Year to indicate that even though he appears as one who is building a protection for his produce, he is nevertheless permitted to do so. This proves that the mishna’s discussion pertains to building the wall of a garden. The Gemara concludes: Learn from this that Rav Ḥisda’s interpretation is indeed the correct understanding of the mishna.

Rachi non traduit

אלא לאו בגינה. ובשביעית בונה כדרכו אבל במועד אינו בונה כדרכו:

מַתְנִי' רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: רוֹאִין אֶת הַנְּגָעִים בַּתְּחִילָּה לְהָקֵל, אֲבָל לֹא לְהַחְמִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא לְהָקֵל וְלֹא לְהַחְמִיר.

Traduction

MISHNA: When symptoms of leprosy appear, they must be examined by a priest, who determines whether or not the symptoms qualify as leprosy. Rabbi Meir says: A priest may initially examine an individual showing symptoms of leprosy on the intermediate days of a Festival in order to be lenient, i.e., he may pronounce the individual to be free of leprosy, but not in order to be stringent; he may not pronounce the individual to be impure. The individual does not become ritually impure until the priest pronounces him to have leprosy, and therefore the priest may remain silent and thereby prevent causing the afflicted individual distress during the Festival. And the Rabbis say: The priest may not examine the symptoms in order to be lenient or in order to be stringent.

Rachi non traduit

מתני' רואין את הנגעים להקל. כלומר רואה הכהן נגע צרעת במועד לטהר:

לא להחמיר. שאם רואה הכהן שהוא טמא אינו אומר כלום שאם מטמאו נמצא מצערו במועד ורחמנא אמר (דברים טז) ושמחת בחגך:

גְּמָ' תַּנְיָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: רוֹאִין אֶת הַנְּגָעִים לְהָקֵל, אֲבָל לֹא לְהַחְמִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא לְהָקֵל וְלֹא לְהַחְמִיר. שֶׁאִם אַתָּה נִזְקָק לוֹ לְהָקֵל — [אַתָּה] נִזְקָק לוֹ אַף לְהַחְמִיר.

Traduction

GEMARA: It is taught in a baraita: Rabbi Meir says: A priest may examine an individual showing symptoms of leprosy on the intermediate days of a Festival in order to be lenient, but not in order to be stringent. Rabbi Yosei says: The priest may not examine the symptoms to be lenient or to be stringent. The reasoning behind Rabbi Yosei’s opinion is that if you attend to the individual with the symptoms of leprosy to be lenient, you must attend to him even to be stringent. If the priest sees that the symptom is in fact leprosy, he must declare the affected person ritually impure rather than remain silent. Consequently, in order to avoid declaring that he has leprosy on the Festival, the priest should not examine him at all.

Rachi non traduit

גמ' שאם אתה נזקק לו להקל אתה נזקק לו להחמיר. כלומר מאחר שרואהו הכהן אומר בין הוא טמא בין הוא טהור:

אָמַר רַבִּי: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר בְּמוּסְגָּר, וְדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּמוּחְלָט.

Traduction

Rabbi Yehuda HaNasi said: The statement of Rabbi Meir appears to be correct with regard to the case of a quarantined leper. In this case, the priest may reexamine him at the end of the week even on the intermediate days of a Festival, because if he declares the individual to be pure, he will cause him to rejoice, and if he declares that the individual must be quarantined for another week, his situation is no worse than it was previously. On the other hand, the statement of Rabbi Yosei appears to be correct with regard to the case of a confirmed leper, one who has already been declared conclusively impure by a priest. The Gemara (7b) will explain the reason for this statement.

Rachi non traduit

א''ר נראין לי דברי ר' מאיר במוסגר. שרואין ודברי רבי יוסי במוחלט:

Tossefoth non traduit

אמר רבי נראין דברי ר''מ במוסגר. מה שפירש בקונטרס דמוסגר אסור בתשמיש המטה לא נדע מנין לו דהא תנן בפרק קמא דמגילה (דף ח:) אין בין מוסגר למוחלט אלא פריעה ופרימה משמע דלענין תשמיש המטה שוין דלמאן דאמר מוחלט מותר כל שכן דמוסגר מותר ולמ''ד דמוחלט אסור ה''ה מוסגר אסור דהא מוחלט מאי טעמא דאסור משום דאיכא ק''ו לימי חלוטו כדאמרינן בשמעתין והכי נמי ק''ו. לימי הסגירו וגמרינן ימי הסגר מימי ספרו ואי משום דאין טעון פריעה ופרימה בימי ספרו נמי אין טעון פריעה ופרימה והא דקאמר התם בגמרא הא לענין שילוח טומאה זה וזה שוין ה''ה לענין תשמיש המטה הן שוין אלא לא פסיק ליה לאיסור או להיתר וגם מה שפירש בקונט' דמוסגר אינו משתלח חוץ לג' מחנות מזה חזר בו דהא בפרק קמא דמגילה (דף ח:) קאמר הא לענין שילוח זה וזה שוין ולפי זה קשה מאי שייך צוותא דאשתו וצוותא דעלמא במוסגר ובמוחלט בשלמא צוותא דעלמא יש ליישב שהוא צריך פריעה ופרימה כשהוא מוחלט וטמא טמא יקרא ופורש מבני אדם בימי חלוטו יותר מבימי הסגירו אבל לתשמיש שניהן שוין ע''כ נראה דהא דקאמר מר סבר צוותא דעלמא ניחא ליה ומר סבר צוותא דאשתו עדיף אמוחלט קאי וה''פ נראין דברי ר' מאיר במוחלט דרואין דאי מטמא ליה תחילה נמי טמא הוה ואי מטהר ליה מאי אפסדיה דצוותא דאשתו אינו חושש דצוותא דעלמא עדיפא ליה ונראין דברי ר' יוסי במוסגר דמטמא ליה ופסיד צוותא דעלמא שיהיה טעון פריעה ופרימה וטמא טמא יקרא וצריך לפרוש מבני אדם וגם יפסיד שיצטער שעד עתה היה מצפה להיות טהור ואין מצפה עתה ליטהר ותנא אחרינא סבר צוותא דאשתו ניחא ליה והכי פירושו נראין דברי ר' מאיר דרואין במוסגר דאי מטמא ליה לא יפסיד דשניהן מוסגר ומוחלט דינם שוה חוץ מפריעה ופרימה ובהך הפסד אינו חושש אפי' קרינא ליה הפסד צוותא דעלמא כדפי' אינו חושש אלא אצוותא דאשתו אבל מוחלט אין רואין דאי מטהר ליה יפסיד צוותא דאשתו דקסבר צוותא דאשתו עדיפא ליה מצוותא דעלמא וקצת ק''ל מהו נראין דברי ר''מ הא לית ליה לרבי מאיר כלל דהכהן מחויב לומר ואי בעי שתיק ור' קסבר דלעולם כהן אינו רשאי לשתוק כלל ולדברי ר' לא תמצא בשום אחד רואין להקל ולא להחמיר דאינו רשאי לשתוק כלל והכי הוה ליה למימר נראין דברי ר' יוסי כו' ואין נראין דברי יוסי כו' והכי איתא בשמעתין דטיפת חלב (חולין דף קט.):

אָמַר רָבָא: בְּטָהוֹר כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּלָא חָזוּ לֵיהּ. בְּהֶסְגֵּר רִאשׁוֹן דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּחָזֵי לֵיהּ. כִּי פְּלִיגִי,

Traduction

Rava said: With regard to an individual with symptoms of leprosy who is still ritually pure, i.e., who has not yet been examined by a priest, everyone agrees that the priest does not examine him, as his status can only worsen due to the examination. With regard to a suspected leper who is in his first week of quarantine, everyone agrees that the priest examines him, as the priest may declare him pure if his symptoms have subsided, and even if his symptoms remained as they were, he will simply be quarantined for another week. When they disagree

Rachi non traduit

בהסגר ראשון. שאם מטהר ליה משמח ליה אי לא מטהר ליה לא מטמא ליה יותר מדמעיקרא אלא מסגר ליה פעם שניה:

Tossefoth non traduit

בהסגר ראשון כולי עלמא לא פליגי. מה שפירש בקונטרס בסוף הסגר ראשון ומשום הכי רואין אי טהור שפיר ואי עומד בעיניו תחילה נמי בבית הכלא היה עומד וקשה דלמא פשה הנגע ויהיה טמא מוחלט והכי משמע בנגעים פ''א דארבע מראות הללו מצטרפין זה עם זה לפטור את העומד סוף שבוע שני להחליט את שנולד בו מחיה או שער לבן בתחילה בסוף שבוע ראשון או בסוף שני לאחר הפטור להחליט את שנולד בו פיסיון בסוף שבוע ראשון או בסוף שבוע שני ויש לפרש בהסגר ראשון כ''ע לא פליגי דחזי ליה הוי הטעם משום דלטהרו או לטמאו לא שייך למדרש עד שעה שצריך לטמאותו דהיינו בסוף הסגר שני אבל בסוף הסגר ראשון ראוי הוא להסגיר עוד ולא יטמאנו וכל זה דוחק לכך נראה דברי רבינו יצחק בהסגר ראשון היינו תחילת הסגר ראשון שיכול לשמח בהן דהא לא שייך לטהרו או לטמאו בהסגר שני והוא בתחילת הסגר שני שמא אינו יכול לשתוק והוא הדין בסוף הסגר שני:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source